הבעיה אצל אנשים הסובלים מהזעת הינה הזעה שלא קשורה בעליית הטמפרטורה או במאמץ גופני. לרוב, בעונות החמות התופעה מתגברת.

מחקרים מראים שכ 1% מהאוכלוסיה הכללית סובל מהזעת יתר ושל 25% מהם יש לפחות קרוב משפחה נוסף הסובל מתופעה זו.

כלומר למרות שלא ברורה לחלוטין הסיבה להיפרהידרוזיס, ככל הנראה קיים קשר לגורם גנטי.

הסברה המקובלת היא שגירוי יתר או כשל של מערכת העצבים הם הגורמים להזעת היתר.

הגיל הממוצע להתחלת התופעה הוא 16-18 שנים ועד גיל 50. לאחר מכן לרוב ישנה נסיגה של הבעיה.

האזורים הנפוצים להופעת סימני הזעת יתר הינם כפות ידיים, בתי השחי, מפשעות, גב,מתחת לחזה, ישבן ולעתים אף הפנים.

הזעת יתר מהווה מגבלה משמעותית עבור הסובלים ממנה. הופעת סימני זיעה ( עיגולי זיעה) באזור בתי השחי ומכתימים את הבגדים, הזעה בכפות ידיים המגבילה ממגע ופעילות הקשורה בכפות הידיים, וכן הדפת ריח לא נעים. תופעת הזעת היתר יוצרת סטיגמה מאוד לא נעימה.

ישנם מספר פתרונות שחלקם זמניים וחלקם קבועים.

הפתרון הזמני המקובל הינו שיתוק בלוטות הזעה על ידי הזרקת Botox. בוטוקס הינו רעלן (Botolinium Toxin) שחוסם את הקולטנים בקצות העצבים ועל ידי כך מונע את גירוי בלוטות הזיעה והפרשת הזיעה. בהמשך הרעלן משתחרר מהקולטנים בהדרגה והבלוטות חוזרות לפעול. ועל כן יש לחזור על פעולה זו כל כמה חודשים.

פעולה זו נעשית במרפאתי ואורכת כ 10 דק תחת אילחוש קל באמצעות משחה מקומית. הבוטוקס מתחיל לעבוד תוך כ 3 ימים ומגיע לשיא פעילותו כעבור כשבוע. לעתים יש לחזור על הפעולה פעם נוספת לשפר את התוצאה. לרוב השפעת הבוטוקס נמשכת בין 3-6 חודשים ומספיקה הזרקה יחידה על מנת לשפר את התחושה לכל עונת הקיץ.

הפיתרון הקבוע הינו כירורגי ובו אני מסיר חלק מבלוטות הזיעה. פעולה זו מתבצעת תחת הרדמה או טישטוש בחדר ניתוח , מבצעים חתך בבית השחי ומגרדים את בלוטות הזיעה מבפנים. פעולה זו אורכת כשעה ובסופה ניתן להשתחרר הביתה. ניתן גם לשלב בין האופציות.

הסיבוכים של טיפול זה יכולים להיות חוסר תגובה לטיפול, הישנות של ההזעה, יש תיאורים של הופעת הזעת יתר באזור בו לא היה לפני הטיפול.

בניתוח עלול להיות דימום או זיהום, פתיחה של קו החתך, סרומה (הצטברות נוזל באזור הכריתה), נמק של העור, צלקת.